מדריך רישום נישואין ברבנות

מדריך רישום לנישואין

לשכת הנישואין ממלאת שני תפקידים:
• תפקיד פקידותי-רישומי, כשלוחת משרד הפנים – הפקידים צריכים לרשום את פרטי המתחתנים ולוודא את אמתותם.
• תפקיד פיקוחי, כשלוחה של רשויות אכיפת החוק, הרבנות והמשרד לשירותי דת – הפקידים חייבים לוודא כי הנישואין הם על פי חוקי המדינה (למשל הם אינם נישואי קטינים או נישואי ביגמיה) ואינם אסורים על פי המסורת היהודית, כדוגמת כהן וגרושה, נישואין בין-דתיים.

היכן נרשמים לנישואין?

רישום לנישואין יכול להתבצע בכל לשכת נישואין בארץ. באופן זמני, בחלק מהמועצות הדתיות ייתכן ומי מבני הזוג שאיננו תושב המקום, יתבקש להביא עמו לרישום תעודת רווקות ויהדות מלשכת הנישואין שבמקום מגוריו (ראו להלן: "עדים ותעודת רווקות"). יש לוודא זאת בלשכה הספציפית.

לרוב הלשכות ניתן להגיע בשעות הקבלה ללא הודעה מראש, ובחלקן נדרש לתאם הגעה.

מתי נרשמים לנישואין?

בהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית, ניתן לפתוח תיק נישואין ללא הגבלת זמן מראש, אך לא יאוחר מ-45 ימים לפני הנישואין. כאמור, מי מבני הזוג הרשום במקום מגורים אחר יצטרך להוציא תעודת רווקות לפני פתיחת התיק, לא יותר מ-3 חודשים לפני החתונה. רצוי שלא להירשם ברגע האחרון כדי למנוע לחץ מיותר באם יידרשו השלמות של מסמכים או הוכחת יהדות.

שימו לב! אם לאחד מבני הזוג נפתח בעבר תיק נישואין עם בן/בת זוג אחרים והנישואין בוטלו – חובה עליו לבטל את התיק הקודם בלשכת הנישואין שבה הוא נפתח לפני שיירשם מחדש.

אם אתם גרים בחו"ל ומעוניינים להתחתן בארץ? נשמח לבצע עבורכם את הרישום לנישואין ברבנות בעודכם בחו"ל! itim@itim.org.il

מי צריך לבוא בעת רישום לנישואין?

על החתן והכלה המיועדים להגיע יחד אל הרבנות לשם פתיחת התיק. במקרים מיוחדים וחריגים, באישור הרבנות ועם ייפוי כוח, יורשה אחד מבני הזוג, ובמידת הצורך אפילו קרוב אחר, לפתוח את התיק ולהמציא מסמכים ראשוניים בעצמו, ובן זוגו יידרש לבוא בנפרד ולחתום על הצהרות נדרשות. לשם השלמת התיק וקבלת הכתובה – די באחד מבני הזוג. במקצת מן הלשכות, למשל בראשון לציון, נדרשת גם נוכחות של אחד ההורים בעת הרישום.

 

מה עושים בעת רישום לנישואין?

בעת הביקור הראשון ברבנות בני הזוג משלמים את אגרת הנישואין, מוסרים פרטים אישיים ומסמכים נדרשים, וחותמים על הצהרה על נכונותם להינשא. רושם הנישואין פותח להם תיק נישואין ונותן להם את מספר התיק. הוא רושם בתיק את המועד המיועד לחופה, מבקש מהכלה לערוך שיחה קצרה עם הרבנית על תאריך החתונה, ומשוחח עם הזוג על זהות הרב עורך החופה. כשבוע לפני החופה, ולאחר שהושלמו כל המסמכים והבירורים בתיק הנישואין, בני הזוג מתבקשים לבוא לרבנות לקבלת כתוּבה והעתק כתובה אשר ישמשו אותם בטקס הנישואין.

שימו לב! בעת הרישום תתבקשו למלא טופס "הודעה על בחירת שם משפחה בעקבות נישואין", שעל גביו תודיעו על בחירת שם משפחה לאחר הנישואין.

מה צריך להביא לרישום נישואין?

יש להקפיד להביא לרישום מסמכים מקוריים.

מסמכי זיהוי ואגרת רישום לנישואין:

• תעודת זהות כולל ספח מעודכן.
• שלוש תמונות פספורט לכל אחד. ללשכות המצוידות במצלמות דיגיטליות אין צורך להביא תמונות.
• כסף לתשלום אגרת רישום לנישואין בסך 700 ₪ (נכון ל-2013). סטודנטים, תלמידי ישיבה, עולים חדשים, חיילים בסדיר, משרתי שירות לאומי או נתמכי סעד זכאים להנחה של 40% באגרה בהצגת תעודה המעידה על מעמדם זה.
• תעודת נישואין וכתובה של ההורים של בני הזוג, לצורך הוכחת יהדותם. ניתן להוציא העתק נאמן למקור של תעודה שאבדה או הוחזרה (בעת גירושין) בלשכת הנישואין שבה נרשמו ההורים, תמורת תשלום סמלי, ואם הרישום נעשה באותה לשכה בה נרשמו ההורים, לא יהיה בכך צורך.

מי שמקום מגוריו הרשום אינו במקום פתיחת התיק, יציג את תעודות הנישואין של הוריו בעת קבלת 'תעודת יהדות ורווקות'. אין צורך להציג את התעודות פעם נוספת בעת הרישום.
אם ההורים של אחד מבני הזוג, או של שניהם, אינם נשואים או שנישאו בחו"ל, ייתכן שיידרש הליך 'בירור יהדות' בבית דין רבני אזורי.

עדים ותעודת רווקות:

• עדים: על מצבם האישי של המיועדים לנישואין כרווקים או כפנויים (גרושים, אלמנים) צריכים להעיד בלשכת הנישואין שני עדים – גברים/נשים מעל גיל 18, המכירים היטב את בני הזוג, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג ואינם קרובי משפחה זה לזה. כל אחד מבני הזוג נדרש לשני עדים, אולם אין מניעה כי אדם המכיר את שניהם יהווה עד כפול. העדים יכולים לבוא ללשכה עם בני הזוג ולהעיד בעת פתיחת התיק, אך אין הכרח בכך – הם יכולים לבוא גם במועד מאוחר יותר, ובידיהם תעודה מזהה ומספר תיק הנישואין/הרווקות עבורו הם מבקשים להעיד.
• תעודת רווקות: כאמור, אם שני בני הזוג גרים באותו יישוב, כל ענייניהם מתבררים בלשכת הנישואין המקומית. ואולם אם אחד מהם פותח את התיק שלא במקום מגוריו, עליו להוציא תעודת רווקות (או תעודת פניוּת – לגרושים ואלמנים) מלשכת הנישואין שבמקום מגוריו הרשום ולהביאה אל הלשכה שבה נפתח תיק הנישואין. תוקפה של תעודת הרווקות הוא לשלושה חודשים בלבד. באותה הזדמנות יש להציג גם את הוכחת היהדות הנדרשת לשם רישום לנישואין בישראל.
• להוצאת התעודה יש להגיע באופן אישי אל לשכת הנישואין שבמקום המגורים הרשום (אין צורך בשני בני הזוג) בלוויית שני עדים וכן: תעודת זהות כולל ספח מעודכן, שתי תמונות פספורט, תעודת נישואין וכתובה של ההורים (למי שהוריו לא נרשמו באותה לשכה), כסף לתשלום האגרה בסך 150₪ (נכון ל-2013), תעודות רלוונטיות לבעלי מעמד אישי מיוחד ((ראו להלן).

שימו לב! אם בידי אחד מבני הזוג, או שניהם, תעודת רווקות שהוצאה בעבר ולא נעשה בה שימוש – עליו להחזירה בזמן הרישום ולהוציא תעודה חדשה.

בעת רישום לנישואין אפשר לחסוך זמן יקר, אם דואגים מראש לאישור כי מסמכים מחו"ל המעידים על יהדות או על גיור מוכרים ומאושרים על ידי הרבנות הראשית לישראל.

מעמד אישי מיוחד:

במקרים אלו יידרשו בני הזוג להציג בפני רושם הנישואין מסמכים נוספים:
• גרוש או גרושה – יידרשו להציג את תעודת הגירושין המקורית ואת פסק הדין לגירושין ('מעשה בי"ד') המצורף לתעודה, ואלה יוכנסו לצמיתות לתיק הנישואין החדש. כמו כן עליהם לוודא כי הספח בתעודת הזהות שלהם מעודכן למצבם האישי כגרושים. אם הגירושין היו אזרחיים, נדרש היתר נישואין מבית דין רבני שאישר כי אין צורך גם בגט יהודי. אדם שהתגרש מבן זוג לא-יהודי יצטרך להציג תעודת התרת נישואין מבית המשפט לענייני משפחה.
• אלמן או אלמנה- צריכים להמציא תעודת פטירה מקורית של בן/בת הזוג. אלמנה צריכה להציג גם תעודת זהות של אחד מילדיה או לחלופין תעודת חליצה.
• גר או גיורת- צריכים להמציא תעודת גיור ותעודת המרה רשמית ומקורית ממדינת ישראל. אם הגיור נעשה בחו"ל, יש להציג את תעודת הגיור המקורית, ורושם הנישואין צריך לאשר כי היא מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל.
• תייר או תיירת- צריכים להציג דרכון ואישור על יהדותם ורווקותם מרב אורתודוקסי או מבית דין רבני במקום מגוריהם בחו"ל, המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
• קטינים – נער או נערה שטרם מלאו להם 17 שנה – זקוקים לפסק דין מבית המשפט לענייני משפחה המתיר להם להינשא. פסק דין כזה יינתן במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות (כגון היריון). במקרים מסוימים יידרשו קטינים מתחת לגיל 18 להציג גם את חתימת אחד ההורים (או אפוטרופוס) על הסכמתו לנישואיהם.

• אם הכלה בהיריון, הזוג נדרש להגיש בקשה לסידור חופה וקידושין למעוברת בבית הדין הרבני האזורי. את הטופס ניתן להוריד כאן בדפדפן אקספלורר מאתר הטפסים הרשמי של מדינת ישראל. עלות הההכרה באבהות ואישור סידור חופה וקידושין הינה 251 ש"ח.     את האישור מבית הדין יש להביא ללשכת הנישואין.

שימו לב! לתעודות בשפה זרה יידרש לעתים תרגום נוטריוני.

מסמכים נוספים:

את המסמכים הבאים אפשר להביא כבר בביקור הראשון בלשכת הנישואין, ואפשר גם להשלימם במועד מאוחר יותר:
• אם בני הזוג אינם מעוניינים ברב מהמועצה, הם צריכים להציג אישור מהרב עורך החופה שבחרו בו על הסכמתו להשיאם. על הרב להיות מוכר על ידי המועצה הדתית המקומית כרב עורך חופות.
• אישור על כשרות המזון נדרש כאשר החופה מלווה בכיבוד וסעודה. כאמור, אם המקום בו נערכת החתונה פתוח בשבת, הרבנות לא תאשר להינשא בו אף אם האוכל המוגש בו כשר.
• אישור הדרכה על טהרת המשפחה נדרש מהכלה. מספר רבנויות דורשות גם אישור על "הדרכת חתנים". להרחבה על הדרכת הכלה, לחצו כאן.
• אם הכלה בהיריון, הזוג נדרש להביא אישור הכרה באבהות ואישור סידור חופה וקידושין מבית הדין הרבני האזורי–ראו לעיל.
• אם בת הזוג גרושה, גיורת, חלוצה, חללה (שנולדה מאיסור חיתון לכהן) או בת לאב לא-יהודי, בן זוגה נדרש להביא אישור מרב מוּכר, מרב בית הכנסת או מגבאי בית הכנסת על שהוא אינו כהן. לעתים די בעדי רווקות ובעיון בכתוּבת ההורים כדי להראות שהחתן אינו כהן.

בירורים מיוחדים בבית הדין:

לעתים נדרשים בירורים מיוחדים בבית הדין הרבני כדי לאפשר את הרישום לנישואין, כדוגמת המקרים האלה:
• אחד מבני הזוג, או שניהם, מאומץ.
• אביו של אחד מבני הזוג אינו ידוע.
• אחד מבני הזוג הוא רווק והורה לילד.
• הכלה היא אֵם לתינוק בן פחות משנתיים והחתן אינו אבי התינוק.
• בני הזוג נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים.
• כוהן המבקש להינשא לאישה שאביה אינו יהודי.
• יש חשש לממזרות של אחד מבני הזוג, או שניהם.
• כאשר הכלה היא אלמנה ללא ילדים ויש אח לבעלה המנוח, נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שתוכל להינשא לאחר.

אם נדרש בירור בבית הדין הרבני, יש לפנות מוקדם ככל האפשר ללשכת הנישואין, גם אם טרם נפתח תיק הנישואין, ולבקש הפניה רשמית אל בית הדין הרבני האזורי. אין צורך להיבהל – ברוב המקרים מדובר בהליך סטנדרטי ואישור הנישואין ניתן בתוך זמן קצר